פסיכולוג.ית התפתחותי.ת



פסיכולוגיה התפתחותית הפסיכולוגיה ההתפתחותית מתמקדת בראיית התפתחותו התפקודית והנפשית של הילד בתוך מערכות יחסים במעגלי חייו הקרובים, ותוצאה של אינטראקציה בין תחומי תפקוד שונים. על כן ההערכה וההתערבות כוללת התייחסות לצרכי הילד, משפחתו וסביבתו (החינוכית למשל).

הסיבות לפנייה לפסיכולוג התפתחותי הן רבות ומגוונות וכוללות: איחור התפתחותי כללי, איחור שפתי, איחור מוטורי, חשד לבעיות קשב וריכוז, קשיים רגשיים קשיים התנהגותיים, שקילת השמה למסגרת מתאימה, חשד לבעיות תקשורת, קשיים חברתיים ​הפרעות חרדה, הערכת תפקוד של ילדים עם תסמונות ידועות כגון: תסמונת דאון, X שביר קשיים בוויסות, קשיים בקשר הורה-ילד, גירושין במשפחה, טראומה, אחאות לילד עם קשיים התפתחותיים ועוד. מוקד הערכה והטיפול יהיה תלוי בסיבת ההפניה לאבחון של הילד המופנה. הערכה פסיכולוגית התפתחותית: לרוב עד גיל שלוש שנים האבחון מעריך את ההתפתחות ביחס לנורמה המצופה לגיל. לאחר גיל שלוש האבחון מתייחס לרמה הקוגנטיבית של הילד, כלומר לרמת המשכל שלו, ביחס לנורמה המצופה לגיל. רמת ההתפתחות לא בהכרח קשורה לרמה הקוגנטיבית של הילד, ויתכן כי ילד יתפתח באופן איטי בשנים הראשונות לחייו, ולאחר מכן יראה רמה קוגנטיבית תקינה.

תחומי התפקוד אותם האבחון מעריך כוללים את: התחום השפתי: הבעה והבנה תחום התקשורת התחום הכמותי (חשבון) תחום הזיכרון ותחום הלמידה התחום הביצועי-תפיסתי התחום הגרפו-מוטורי תחום המשחק התחום הרגשי

כאשר נמצא איחור בהתפתחות יינתנו המלצות להערכות פרא-רפואיות מתאימות, בהתאם לתחום בו נמצא האיחור. חלק מהילדים יוזמנו להערכת מעקב כעבור שנה על מנת להעריך את מידת התקדמותם ולבצע הערכה מחדש של צרכיהם. טיפול פסיכולוגי התפתחותי: הטיפול ההתפתחותי מאמץ ראייה כוללנית ולוקח בחשבון את הרקע ההתפתחותי של הילד, הרקע המשפחתי והרקע החינוכי, שחשובים בקביעת דרכי הטיפול המתאימות. הטיפול עשוי להינתן במסגרת של: טיפול פרטני טיפול דיאדי טיפול משפחתי הדרכה להורים לאחר תהליך הערכה מעמיק נעשית התאמה ייחודית של הטיפול המתאים לילד ולמשפחתו. הראייה ההתפתחותית היא שהוריו של הילד מהווים חלק משמעותי בטיפול בילד, ולכן הם מעורבים בטיפול ומהווים חלק ממנו. באופן דומה גם הקשר עם המסגרת החינוכית משמעותית לטיפול ומהווה חלק מהמערך הטיפולי. השמה למסגרת חינוכית מתאימה: חלק מהילדים שמופנים לאבחון פסיכולוגי מופנים לצרכי השמה למסגרת טיפולית מתאימה, מאחר ובמסגרת בה מבקרים מציגים קשיים משמעותיים, והם זקוקים למענה יותר מתאים לתחומי הקושי שלהם. ישנם מספר סוגים של מסגרות חינוכיות-טיפוליות. במסגרות אלו יש לרוב 8-12 ילדים, צוות חינוכי מיומן ורב וכן צוות פרא-רפואי שנותן טיפולים במסגרת הגן. מומלץ לילדים עם איחורים התפתחותיים וקשיים בתפקוד לבקר במסגרות כאלה על מנת שיוכלו להתקדם ולצמצם את הפער, ולהגביר את סיכוייהם להשתלב בהמשך במסגרות רגילות.