small_edited.png

גילאי הילדים הלומדים בבי"ס יסודי פרוסים על-פני טווח רחב – אין ילד בכיתה א' דומה לילד בכיתה ו' : הראשון יוצא לראשונה מהמרחב העוטף והמוכר של הגן. עליו להתמודד עם הדרישות החדשות של ביה"ס, יש לו פחות הזדמנויות למשחק ויש לו תפקידים חדשים כתלמיד... השני מתחיל את גיל ההתבגרות, מתמודד עם הסערות ההורמונליות האופייניות, ועם הרבה אתגרים חברתיים ולימודיים. אולי הוא חושב שהוא יודע הכל וכבר גדול...ואולי הוא חרד מהצפוי לו בהמשך הדרך ורוצה "להישאר קטן..."

כפי שטווח הגילאים רחב בשנות בית הספר היסודי, כך גם טווח האתגרים : 

small.png
  • האם קיימת פגיעה בתפקוד היומיומי של ילדיכם – בבית או בבית הספר?

  • האם ילדיכם מתקשה לשבת שעות ארוכות בכתה מבלי להזיז את גופו?

  • האם הוא מתקשה  להיות קשוב למורה במקצועות שפחות מעניינים אותו?

  • האם הוא מתקשה לבצע מטלות מורכבות בעלות מספר שלבים מבלי שנזקק להכוונה וליווי מיוחדים של המורה או שלכם בבית?

  • האם ילדיכם נראה חולמני לעיתים קרובות?

אם עניתם בחיוב על חלק מהשאלות ייתכן וילדכם סובל מלקות נוירו-התפתחותית של הפרעת קשב וריכוז או כמו שהיא מכונה בשפה המקצועית – הרפואית:

ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder).


בהפרעה שכזו ילדים מתבגרים ומבוגרים מתמודדים לאורך חייהם עם אתגרים שונים בתפקוד היומיומי שלהם, בלמידה, בפעילויות הפנאי, בהשתתפות החברתית ובעבודה. יש להפרעה זו השלכות על הפעילות המוטורית הגסה (כמו עיסוק בספורט) והעדינה (למשל בכתיבה), על יכולת החשיבה (למשל לתכנן ולהוציא אל הפועל פעולה רבת שלבים) והניהול העצמי, (כמו להתארגן עם זמן) ועל המערכת החושית והרגשית.


בגיל ביה"ס קשיי הקשב והריכוז יכולים לבוא לידי ביטוי באופן הברור ביותר, והפגיעה שלהם בתפקוד עלולה להיות משמעותית. זאת משום שהמעבר מהגן לבית הספר, ובהמשך מכיתה לכיתה מציב בפני ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מצבים המאתגרים במיוחד את הנקודות הרגישות שלהם. נדרש מהם לשבת ליד שולחן משך שעות ארוכות ללא יכולת תנועה, להקשיב לשיעור פרונטלי בנושאים שאינם מעניינים אותם בהכרח, לבצע מטלות ארוכות שדורשות מהם לחבר בין מספר תפקודים שונים. למשל, העתקה מהלוח מעמיסה על הקשב במיוחד, מאחר והיא מערבת קריאה, סריקה ויזואלית ממרחק, שמירה בזיכרון העובד, מיקום מרחבי על הדף, שליפה מהזיכרון והעברה לפורמט הגרפי וביצוע מוטורי. בכל שלב מהשלבים הללו הקשב יכול להיות מוסח מגירויים חיצוניים ופנימיים – ילדים שזזים או מדברים, קולות שנשמעים מבחוץ, מחשבות שעוברות בראש ועוד. 


יש ילדים שקשה להבין שהם מתמודדים עם הפרעת קשב – הם נוטים יותר לחלום, לא זזים הרבה ופחות נכנסים לצרות, ולכן קל לפספס אותם.
הקשב משפיע על תפקודים מוחיים רבים, ומושפע ממצבים שונים. בין היתר הקשב מושפע רבות מהמוטיבציה, דבר שעלול לגרום לבלבול. ייתכן ואתם תוהים - איך זה שכשהוא עסוק במשהו שמעניין אותו כמו במחשב או בלגו הוא יכול לשבת שעות, אבל לכתוב עבודה או להכין ש"ב הוא דוחה/ בוכה/ חולם/ עושה דברים אחרים? 


ההתמודדות עם קשיי הקשב וההשלכות שלהם עלולה לפגוע בדימוי העצמי של הילד. הוא עלול לתפוס את הקשיים שהוא נתקל בהם ככישלונות, המעידים על יכולת מוגבלת או על היותו "ילד רע". 
אבחון הפרעת הקשב חשוב במיוחד בשל כך -  ההכרה של הילד ושל הסביבה שלו שהתנהגותו נובעת מקשיי הקשב שלו, מאפשרת גם לילד וגם לסביבה לקבל אותו, על חזקותיו וחולשותיו, ולעזור לו ע"י התאמת הסביבה והמטלות. 

קשב וריכוז

 

מה עושים?

אם אתם חושבים כי ייתכן ולילדכם יש קושי בתחום הקשב והריכוז, אנו ממליצים לפנות לאבחון אצל רופא ילדים שמומחה בתחום התפתחות הילד או נוירולוג ולהתחיל במקביל בטיפול בריפוי בעיסוק.

  • האם ילדיכם נוטה להישאר בכתה בזמן שכל חבריו יוצאים לשחק בחצר בהפסקה?

  • האם ילדיכם מתלונן שמשעמם לו בהפסקות "כי כולם משחקים כדורגל ורק הוא לא אוהב/יודע לשחק"?

  • האם המחברות של ילדיכם מתאפיינות בדפים מקומטים או קרועים?

  • האם כתב היד של ילדיכם גדול מדי/לא ברור/לא מותאם לשורות המחברת וכד'?

  • האם המורה מתלוננת שלילדיכם חסר ציוד באופן קבוע או כי אינו מצליח לארגן את הציוד שלו בקצב הנדרש?

  • האם אתם חשים כי ילדיכם מתנהל באופן מפוזר בזמן פעילויות כגון לבוש, אוכל או התארגנות אחרת בבית?

nathan-dumlao-TMU6dl6La9k-unsplash.jpg

מוטוריקה תכנון והתארגנות ללמידה 

 

בגילאי ביה"ס היסודי עדיין נוטים הילדים לפעילות פיזית, אך זו מקבלת גוון חברתי יותר. משחק הכדורגל בהפסקה, כדורסל, תופסת, שבויים, ואפילו גומי וחבל (נדיר אך עדיין קורה), יכולים לתפוס מקום נכבד בפעילויותיהם של חלק מהילדים.

בגילאים הללו, יותר ויותר ככל שעולה הגיל, נראית חלוקה יותר ברורה מבעבר - אלו שמשתתפים במשחקים חברתיים על בסיס מוטורי ואלו שמעדיפים להעביר את זמנם בפעילויות שאינן מצריכות תנועה. קשה לדעת רק מהתבוננות, מי מהילדים לא משחק כי זה לא מעניין או מושך אותו, ומי בעצם היה רוצה לשחק אבל קשה לו, או שהוא חושש שלא יצליח ולכן נמנע.

גם קשיים בתפקודי הידיים באים לידי ביטוי בדרכים שונות בשנים אלו. למשל, ככל שכמות החומר הכתוב עולה, כך יכולים לבוא לידי ביטוי יותר קשיים בכתיבה. הכתיבה היא פעילות מורכבת, המחייבת אינטגרציה של מיומנויות שונות. קשיים בתחום הזה יכולים לנבוע ממתח שרירים נמוך, קשיים בתכנון התנועה, קושי בביצוע פעולות ברצף או בתזמון המתאים, קושי בתאום עין-יד, חוסר בשלות של יד דומיננטית או קושי בחציית קו אמצע, קושי בכיוונים או בתפיסה החזותית-מרחבית. כמו כן יכולה להיות השפעה ניכרת של קשיים בקשב על הכתיבה, או של קשיים במיומנויות הקריאה.

גם בגיל הזה עדיין ניתן לראות קשיים שונים בתפקודי היום יום, עם דגש על רכיב ההתארגנות, בעיקר התארגנות בזמן ובמרחב, בבית או בביה"ס. למשל, ילדיכם עשוי לשאול את עצמו למה הוא לא מצליח להסתדר עם הציוד של ביה"ס, למה תכולת הקלמר שלו תמיד נשפכת על כל השולחן והרצפה כשהוא "רק" מנסה למצוא ולהוציא עיפרון, למה הספרים והמחברות שלו מקומטים ומקושקשים והוא מתקשה למצוא את המקום המתאים להם וכו'.

מה עושים?

אם אתם חושבים כי לילדכם יש קושי בתחום המוטוריקה (גסה ועדינה), התכנון וההתארגנות, אנו ממליצים לפנות למרפאה בעיסוק לאבחון ואם יש צורך, לקבלת טיפול.

Group 554.jpg
  • האם ילדיכם מתקשה ברכישת הקריאה או הכתיבה?

  • האם ילדיכם מתקשה לעמוד בקצב הקריאה הנהוג בכתה?

  • האם נראה כי ילדיכם מתקשה בהבנה של טקסטים שמצופה ממנו להבין?

  • האם נראה לכם או למורה כי לילדיכם קושי בהתארגנות המילולית (מעביר מסר חלקי או לא ברור, האם יש קושי במובנות המסר המילולי)?

  • האם אתם מתרשמים כי ילדיכם מתקשה למצוא את המילים המתאימות להביע את עצמו?

ילדים בגילאי בית הספר נדרשים להתמודד עם אתגרים רבים. ביניהם, רכישת הקריאה והכתיבה, המתבססת על יכולות שפתיות מוקדמות כגון המודעות הפונולוגית, שימוש בזיכרון העבודה וזיכרון שמיעתי. ילדים בגילאי בית ספר נדרשים אף להתמודד עם טקסטים מסוגים שונים ולהבינם. יכולות הבנת הנקרא מתבססות אף הן על יכולות שפתיות ויכולות העיבוד השמיעתי.

אם כך, התשתית השפתית הינה משמעותית להתמודדות עם אתגרים אקדמיים להם נדרשים ילדים בבית הספר. העבודה לביסוס תשתית זאת ניתנת על ידי קלינאי תקשורת. 

מבחינת ההבעה השפתית, ילד בגיל בית ספר נדרש להתארגן מילולית על מנת לבטא את עצמו בצורה ברורה, בשפה הדבורה ובשפה הכתובה. ילדים המתקשים בהתארגנות המילולית יכולים להעביר מסר חלקי, לא ברור ולא רציף הפוגע במובנותו, למשל בעת שחזור חוויות או סרטים שצפו בהם, בעת הסבר הוראות משחק או בעת כתיבת תשובה. קלינאי התקשורת מסייע לילד להתארגן מילולית על מנת שיוכל להעביר מסרים מורכבים אלו בצורה בהירה ומובנת למאזין. 

ההתארגנות המילולית יכולה להיפגע גם עקב קשיים בשליפה איתם הילד מתמודד. קלינאי התקשורת מציע לילד אסטרטגיות שונות להתמודדות עם קשיי השליפה על מנת לסייע לו. 

קשיים בתחום ההבעה וההבנה המילולית יכולים להשפיע על התפקוד החברתי של הילד, והוא יזדקק לעזרה ע"מ להקל על ההתמודדות בתחום זה. 

annie-spratt-ORDz1m1-q0I-unsplash.jpg

שפה והיגוי (קלינאי.ת תקשורת)

 

מה עושים?

אם אתם חושבים כי לילדכם יש קושי בתחום השפתי – בהבנה או בהבעה, אנו ממליצים לפנות לקלינאית תקשורת במכון לצורך אבחון ואם יש צורך, לקבלת טיפול.

  • האם ילדכם מגיב בעוצמה לא מותאמת לסיטואציות יומיומיות מאתגרות ?

  • האם ילדכם זז ללא הרף גם כשאמור להיות נייח בארוחה , בזמן הכנת שיעורי בית או בכתה?

  • האם ילדכם מתקשה להתאים את מצבי העוררות שלו במעברים – במעבר מערות לשינה וההפך, למשל.

  • האם ילדכם נתפס כאלים או כעצבני בעיניהם של המורים בבית הספר?


מהו קושי בוויסות חושי? כדי להבין זאת, עלינו להבין בקצרה מהו וויסות חושי תקין. 
לכולנו יש יכולת לוויסות חושי, כיוון שוויסות חושי היא היכולת לארגן ולווסת מידע ממערכות החושים השונות ולהגיב בהתאם. כאשר מערכות החוש פועלות בצורה תקינה, אנו יכולים לקלוט מידע חושי רלוונטי ולסנן מידע שאינו נחוץ. וויסות חושי משפיע על ההתנהגות שלנו, על היכולת שלנו לשהות באינטראקציה חברתית, לשלוט בתגובותינו, לשלוט בתנועה ובפעילויות מוטוריות. כלומר – מנגנוני הוויסות החושי ותפקוד מערכות החוש הנם בסיס לתפקוד מותאם עם גופנו ועם הסביבה. 
מנגנוני הוויסות החושי לא מתרחשים בחלל ריק. הם קשורים בקשר מולד ובלתי נפרד עם מנגנוני הוויסות הרגשי. 


מנגנוני הוויסות שמתפתחים באופן תקין בונים אצל התינוק ובהמשך לאורך

שנות ההתפתחות, את היכולת:

 

  • לארגן את התנהגותו – לדוגמא, להצליח לסגל דפוסים והרגלים קבועים (אך לא נוקשים מדי) ובכך לבסס את היכולת להשקיע את האנרגיה המותאמת למשימות היומיום.

  • לשנות את מצב הקשב והעוררות שלו בהתאם ל"דרישות הסביבה" - להירגע כשצריך להירדם, להיות בעוררות אופטימאלית כשמשחק, להיות ערני וקשוב כשהמורה מדברת  אך לא לדבר איתה בו-זמנית וכו'.

  • להתמודד באופן מווסת ומותאם עם מצבים מאתגרים ומתסכלים ולהיעזר בקשר אנושי לצורך ויסות.

ישנם ילדים, שנראה כי הם מאותגרים מאד בתחום הוויסות החושי-רגשי, אם בשל אתגרים נוירולוגים, אם בשל אתגרים הקשורים למערכות היחסים הקרובות שלהם ואם, ואף לרוב, בשל שילוב של השניים.

וויסות חושי-רגשי

 
pexels-cottonbro-3992387.jpg

מהו קושי בוויסות חושי?
הפרעה בוויסות החושי ( Sensory Modulation Disorder ) הוא מצב בו הילד מתקשה לווסת את תגובותיו ההתנהגותיות לגירוי חושי; מגופו או מסביבתו. יכולה להיות תגובה לרעש, לריחות, למגע, לתנועה. 
יש ילדים שמגיבים בתגובה מוגזמת ועוצמתית (ילדים עם תגובתיות יתר). ילדים אלו נרתעים ממגע מסוים, נמנעים לעיתים מסביבה רועשת, ויכולים להגיב גם בתוקפנות כלפי גירוי לא צפוי. 
ישנם ילדים שמגיבים בתגובה פחותה ואיטית (ילדים עם תת תגובתיות) ולעיתים נראים כי אינם ערניים לסביבתם. ילדים אלו נתפסים כבעלי נטייה לחלום בשיעורים, ולעיתים כחסרי מוטיבציה לפעילות. 
ישנם ילדים עם דחף לחיפוש חושי (Sensory Craving). לילדים אלו יש דחף מוגבר להתנסויות חושיות, כגון תנועה מרובה, צורך לגעת באנשים וחפצים, לעיתים דחיסת אוכל לפה, התנדנדויות חזקות וממושכות. 


בשל הקשר המובנה בין הוויסות החושי לוויסות הרגשי, הרי שלכל אפיון של קושי בוויסות חושי, יש גם אפיון רגשי המאפיין אותו ולהפך.
איך הקושי בוויסות החושי-רגשי זה יכול לבוא לידי ביטוי בביה"ס?                                                      

זה יכול להיות אותו ילד, שמגיב באופן לא פרופורציונאלי כשילד אחר עובר לידו ונוגע בו, או הופך להיות חסר סבלנות ועצבני כשמחכים בתור. שמתלונן על הרעש בכיתה שמונע ממנו להתרכז או לשמוע את המורה. זו יכולה להיות הילדה שחייבת לזוז כל הזמן, שמתנדנדת על כיסא למרות הערות המורים או חבריה לכתה וזה יכול להיות הילד שלא שם לב לכך שהוא רעב/צמא/עייף או שחם לו ולריב עם כל החברים שלו באותו יום. 

מה עושים?

ראשית, נאבחן. האבחנה ניתנת על ידי מרפאות.ים בעיסוק על ידי מילוי שאלוני הורים/מורים, פגישה עם הילד.ה וההורים. הטיפול בילדים עם הפרעות בוויסות החושי יבוצע על ידי מרפא.ה בעיסוק מיומנים.

 

הטיפול יכול להיעשות באופן פרטני ו/או על ידי מתן הדרכה, מידע וייעוץ להורים, ו/או לצוות החינוכי בבית הספר. אנו מאמינות בשיתוף אקטיבי של ההורים בטיפול המכוון לקשיי ויסות אצל ילדים.

ההורה הנו הגורם המשמעותי ביותר כמווסת ומרגיע עבור הילד. לכן, בהתאם לגיל ולמצב יהיו ההורים שותפים בחדר הטיפולים או שיהיו בהדרכה ויפעלו כצוות יחד עם המטפלת, לתמיכה בתהליך ההתפתחות של הילד.

 
  • האם שמתם לב לשינוי מתמשך במצב הרוח של ילדכם?

  • האם שמתם לב  לביטויים התנהגותיים שלא אפיינו אותו בעבר או שהחמירו כגון: התפרצויות זעם, הסתגרות, שינויים בהרגלי האכילה, השינה, השליטה בצרכים ועוד ?

  • האם אתם חשים כי אתם מתקשים להבין את ילדכם או לייצר איתו תקשורת הדדית מספקת?

ילד בגיל בי"ס חווה לא מעט לחצים ועלול לחוש מצוקות בתחומים שונים: בלימודים, בחברה או בבית. 
לעיתים ניתן לשים את האצבע על אירוע מסוים, כגון אירוע דחיה חברתי, או מציאות שחדרה אל היום-יום, כגון הקורונה או התקפת טילים, שיצרו שינוי התנהגותי המצביע על מצוקה. 
גם מצבים התפתחותיים שונים, כגון הפרעת קשב או קשיים בוויסות החושי, לקויות למידה או קושי שפתי, יכולים להשפיע על המצב הרגשי והנפשי של הילדים.


מתי יש מקום לפנות לטיפול רגשי? אם שמתם לב לשינוי מתמשך במצב הרוח של ילדכם, או לביטויים התנהגותיים שלא אפיינו אותו בעבר או שהחמירו כגון: התפרצויות זעם, הסתגרות, שינויים בהרגלי האכילה, השינה, השליטה בצרכים ועוד – כל אלו עשויים לסמן מצוקה אותה חווה הילד ושבעטיה יש מקום לפנות לטיפול.


חלק בלתי נפרד מהטיפול הרגשי בילד יהיה העבודה עם ההורים. ברוב המקרים העבודה עם הילד היה בטיפול פרטני, ועם ההורים במסגרת הדרכת הורים, אך ישנם גם סוגי טיפולים המערבים את ההורה באופן אקטיבי עם הילד בחדר הטיפולים (טיפול דיאדי).

pexels-keira-burton-6624311 (1).jpg

מצב רגשי והתנהגותי 

מה עושים?

פונים למכון, ולאחר קבלת מידע ראשוני נוכל לסייע לכם לקבוע את הטיפול המתאים ביותר למצב הספציפי של ילדכם ומשפחתכם.