ילדים בגיל הרך פועלים בעולם ולומדים להפעיל אותו. הסביבה המידית מתרחבת, וכוללת גם את המשפחה המורחבת, צוות הגן ובני גילם. נראה שהם עסוקים במשחק כל היום.

דרך המשחק ממשיכה ההתפתחות בכל התחומים: המוטורית, השפתית החברתית והרגשית. הם משכללים את התפקוד בתחומים אלו ומרחיבים את העצמאות שלהם. 

לעיתים בשלב זה ההורים עשויים לחוש בפער בתפקוד של ילדם יחסית לבני גילו. לעיתים צוות הגן או המשפחה המורחבת מפנים את תשומת הלב לכך שמשהו אינו כשורה.

הקשיים יכולים לבוא לידי ביטוי באחד מהתחומים הבאים
(יש לזכור שיכולים להיות קשיים במספר תחומים, ושיש השפעה של קושי בתחום אחד על קשיים בתחִומים אחרים):

small.png
small_edited.png
  • האם ילדכם מגיב בעוצמה לא מותאמת לסיטואציות יומיומיות מאתגרות ?

  • האם ילדכם זז ללא הרף גם כשאמור להיות נייח למשל בארוחה או בזמן המפגש ?

  • האם ילדכם מתקשה להתאים את מצבי העוררות שלו במעברים – במעבר מערות לשינה וההפך, למשל.

  • האם ילדכם נתפס כאלים או כחסר סבלנות בעיניהם של הצוות בגן?


מהו קושי בוויסות חושי? כדי להבין זאת, עלינו להבין בקצרה מהו וויסות חושי תקין. 
לכולנו יש יכולת לוויסות חושי, כיוון שוויסות חושי היא היכולת לארגן ולווסת מידע ממערכות החושים השונות ולהגיב בהתאם. כאשר מערכות החוש פועלות בצורה תקינה, אנו יכולים לקלוט מידע חושי רלוונטי ולסנן מידע שאינו נחוץ. וויסות חושי משפיע על ההתנהגות שלנו, על היכולת שלנו לשהות באינטראקציה חברתית, לשלוט בתגובותינו, לשלוט בתנועה ובפעילויות מוטוריות. כלומר – מנגנוני הוויסות החושי ותפקוד מערכות החוש הנם בסיס לתפקוד מותאם עם גופנו ועם הסביבה. 
מנגנוני הוויסות החושי לא מתרחשים בחלל ריק. הם קשורים בקשר מולד ובלתי נפרד עם מנגנוני הוויסות הרגשי. 


מנגנוני הוויסות שמתפתחים באופן תקין בונים אצל התינוק ובהמשך לאורך שנות ההתפתחות,

את היכולת:

 

  • לארגן את התנהגותו – לדוגמא, להצליח לסגל דפוסים והרגלים קבועים (אך לא נוקשים מדי) ובכך לבסס את היכולת להשקיע את האנרגיה המותאמת למשימות היומיום.

  • לשנות את מצב הקשב והעוררות שלו בהתאם ל"דרישות הסביבה" - להירגע כשצריך להירדם, להיות בעוררות אופטימאלית כשמשחק, להיות ערני וקשוב כשהמורה מדברת  אך לא לדבר איתה בו-זמנית וכו'.

  • להתמודד באופן מווסת ומותאם עם מצבים מאתגרים ומתסכלים ולהיעזר בקשר אנושי לצורך ויסות.

ישנם ילדים, שנראה כי הם מאותגרים מאד בתחום הוויסות החושי-רגשי, אם בשל אתגרים נוירולוגים, אם בשל אתגרים הקשורים למערכות היחסים הקרובות שלהם ואם, ואף לרוב, בשל שילוב של השניים.

pexels-yan-krukov-8613318.jpg

מהו קושי בוויסות חושי?


הפרעה בוויסות החושי ( Sensory Modulation Disorder ) הוא מצב בו הילד מתקשה לווסת את תגובותיו ההתנהגותיות לגירוי חושי; מגופו או מסביבתו. יכולה להיות תגובה לרעש, לריחות, למגע, לתנועה. 


יש ילדים שמגיבים בתגובה מוגזמת ועוצמתית (ילדים עם תגובתיות יתר). ילדים אלו נרתעים ממגע מסוים, נמנעים לעיתים מסביבה רועשת, ויכולים להגיב גם בתוקפנות כלפי גירוי לא צפוי. 
ישנם ילדים שמגיבים בתגובה פחותה ואיטית (ילדים עם תת תגובתיות) ולעיתים נראים כי אינם ערניים לסביבתם. ילדים אלו אינם מרגישים בלכלוך על הפנים והידיים, נתפסים כחולמניים במפגשים לדוגמא, ולעיתים כחסרי מוטיבציה לפעילות. 


ישנם ילדים עם דחף לחיפוש חושי (Sensory Craving). לילדים אלו יש דחף מוגבר להתנסויות חושיות, כגון תנועה מרובה, צורך לגעת באנשים וחפצים, לעיתים דחיסת אוכל לפה, התנדנדויות חזקות וממושכות. 
בשל הקשר המובנה בין הוויסות החושי לוויסות הרגשי, הרי שלכל אפיון של קושי בוויסות חושי, יש גם אפיון רגשי המאפיין אותו ולהפך.


איך הקושי בוויסות החושי-רגשי זה יכול לבוא לידי ביטוי בגן?  

 זה יכול להיות אותו ילד, שמגיב באופן לא פרופורציונאלי כשילד אחר עובר לידו ונוגע בו, או הופך להיות חסר סבלנות ועצבני כשמחכים בתור, או חסר שקט כשיש רעש. זו יכולה להיות הילדה שחייבת לזוז כל הזמן, שמתנדנדת על כיסא למרות הערות הגננת וזה יכול להיות הילד שלא שם לב לכך שהוא רעב/צמא/עייף או שחם לו ולריב עם כל החברים שלו באותו יום. 

וויסות חושי-רגשי

 

כיצד נוכל לעזור ?

ראשית, נאבחן. האבחנה ניתנת על ידי מרפאות.ים בעיסוק על ידי מילוי שאלוני הורים/גננת, תצפית על הילד.ה בקליניקה או במידת האפשר בסביבה הטבעית (בית, גן). 
הטיפול בילדים עם הפרעות בוויסות החושי יבוצע על ידי מרפא.ה בעיסוק מיומנים. הטיפול יכול להיעשות באופן פרטני ו/או על ידי מתן הדרכה, מידע וייעוץ להורים, או לצוות החינוכי בגן/בית הספר. 
אנו מאמינות בשיתוף אקטיבי של ההורים בטיפול המכוון לקשיי ויסות אצל פעוטות וילדים. ההורה הנו הגורם המשמעותי ביותר כמווסת ומרגיע עבור הילד. לכן, לרוב יהיו ההורים שותפים פעילים בחדר הטיפולים ויפעלו כצוות יחד עם המטפלת, לתמיכה בתהליך ההתפתחות של הילד.

  • האם ילדיכם מתקשה לבטא מילים או משפטים ביחס לבני גילו?

  • האם ילדיכם משבש מילים רבות באופן שמקשה להבין אותו?

  • האם נראה כי ילדיכם מתקשה בהבנה של הנאמר לו ונדרשת חזרה, תיווך או הוראות קצרות?

  • האם אתם מתרשמים כי ילדיכם מתקשה למצוא את המילים המתאימות להביע את עצמו?

לקראת גיל שלוש ועד תחילת בית הספר היסודי הילד מתחיל את השלב  הדקדוקי המאוחר –  אנו מתחילים לשמוע משפטים מחוברים ומורכבים, והולך ומתגבש לפנינו "מבוגר קטן" היכול להשתמש בשפה על מנת לספר לנו אירוע שקרה, לחשוב על אירוע שיקרה, לשאול שאלות ולחוות דעתו על עניינים שקשורים לעולמו. 
בשלב זה, כמו בכל השלבים הקודמים, קיימת התפתחות בכל התחומים – המשחק, החשיבה, והשפה  - זו מלווה את ההתפתחות הטבעית - הילד יכול להפיק משפט מורכב, ארוך, מובן וברור. אוצר המילים מתרחב, הוא משתמש במבנים שפתיים חדשים ומורכבים, יכול להביע רעיון, סיפור, ו"לשחק" עם השפה באופן יצרני משלו. 


בשלב זה נצפה בדרך כלל להיגוי תקין של רוב העיצורים ונרצה לטפל בקשיי היגוי שיעלו (מלבד שיבושי האותיות השורקות – ש, ס, ז, צ, שלהן ניתן לעיתים עוד קצת זמן). (למאמר על קשיי היגוי) בגיל זה עולים לעיתים קשיי שפה שלא ראינו קודם – הילד כבר רכש אוצר מילים מגוון ועשיר אך לעיתים איננו מצליח "לשלוף" את המילה המדויקת (קשיי שליפה), או – ילד שאיננו מצליח להשתמש בשפה על מנת להביע רעיון מורכב, רצף, חשיבה מופשטת, בהתאם לגיל. 


לעיתים באים לידי ביטוי חוסר שטף וגמגום. (למאמר על חוסר שטף וגמגום)

 

לקראת גיל 5, 6, ולעיתים אף לפני כן, הילד מתחיל לגלות ניצני אוריינות – עניין וסקרנות בפונולוגיה של השפה, בצלילי השפה ובכתב. הוא מסב תשומת לב לצלילי הנשמע בתחילת מילה, או בסופה, מתעניין איך כותבים את שמו ומתנסה בעצמו ב"כתיבה" בכאילו. זוהי ההכנה לקראת הכניסה לבית הספר. 

שפה והיגוי 

 
Group 536.jpg
  • האם ילדיכם מתקשה לשבת בארוחות או במפגשים מבלי לקום או לזוז הרבה?

  • האם הוא מתקשה להיות קשוב לנאמר לו, וצריך לחזור על הוראות מספר פעמים?

  • האם הוא מתקשה לבצע מטלות בעלות מספר שלבים וזקוק להכוונה וחזרות?

  • האם ילדיכם נראה חולמני לעיתים קרובות?

גיל הגן הוא שיאה של הפעילות המוטורית. הרבה ילדים פעלתניים בגיל הזה, אוהבים להתרוצץ ופחות נוטים לשבת (למעט במסכים, המצליחים לרתק את תשומת הלב של כולם כמעט...). 
לכן קשה הרבה פעמים לדעת האם מדובר בהתנהגות מתאימה לגיל או בקושי, בבעיה. 
יכול להיות שהגננת תדווח שהילד מתקשה לשבת או להשתתף במפגשים, או שהוא מתקשה להמתין לתורו. לפעמים ניתן להבחין במוסחות רבה של הילד, שמתקשה להתמקד ומוסח מגירויים חיצוניים כגון רעשים, או ממחשבות שמעסיקות אותו. 


יכולים להיות קשיים שונים שיובילו להתנהגות כזו, למשל קשיים בוויסות החושי, חרדות או מצוקות רגשיות או קשיים בתקשורת. האבחנה המבדלת בנושאים אלו אינה בהכרח פשוטה.
כשהמצוקה ברורה ניתן לגשת לאבחון. אבחון יכול להתבצע ע"י רופא התפתחותי, רופא נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג. האבחון יכול להיתמך ע"י מבחני קשב ממוחשבים דוגמת מוקסו, אבל בדרך כלל הוא דורש קודם כל התייחסות קלינית ומידע מערכתי, מההורים ומהצוות החינוכי.
(באפיק לא מבצעים אבחוני קשב וריכוז).


טיפול בתחום זה יכול להיות טיפול בריפוי בעיסוק או טיפול רגשי, תלוי באופי הקשיים והאתגרים המאפיינים את אותו ילד. 
אנו רואים חשיבות גדולה במעורבות ההורים בטיפול, בין אם בטיפול עצמו ובין אם בהדרכה הורית קבועה. כמו כן יש חשיבות להדרכת הצוותים החינוכיים בהבנה של צרכי הילד ובחשיבה על דרכים לשיפור התפקוד ו/או הפחתת חיכוכים במסגרת הגן. 

קשב וריכוז

 
  • האם ילדיכם נוטה ליפול הרבה, להיתקל בחפצים ולמעוד?

  • האם ילדיכם מתלונן הרבה שמשעמם לו, מתקשה להעסיק את עצמו (ללא מסכים) ונמנע מפעילויות משחק פיזיות?

  • האם אתם חשים כי ילדיכם מתקשה להפנים הרגלים יום יומיים, וכי הוא פחות עצמאי מבני גילו בפעילויות כגון לבוש, אוכל, או התארגנות אחרת בבית? 

  • האם ילדכם נמנע מפעילויות יצירה בגן ובבית? האם הוא מתקשה לתפעל כלים כגון צבעים ומספריים ביחס לבני גילו?

כאמור ילדים בגיל הזה נוטים להיות מאוד פעילים מוטורית. המשחקים יותר פיזיים, והאנרגיה הרבה פעמים מופנית לריצה, קפיצות, טיפוס, נפילות, נדנוד וכו'.
בהתבוננות על הילדים ניתן להבחין בילדים הפועלים מתוך סרבול: נופלים הרבה, נתקעים בדברים, מתקשים בביצוע הפעולות שתוארו ביחס לבני גילם. חלק מהילדים הללו ינסו שוב ושוב (יתקלו במשהו, ייפלו, יקומו וימשיכו לרוץ). חלק מהילדים, לעיתים לאחר ניסיונות כושלים, יימנעו מלעסוק בפעילויות פיזיות שיאתגרו אותם. 
ניתן לצפות בקשיים בתפקודי הידיים, כגון בציור, צביעה, גזירה, קריעה, קיפול, פתיחה וסגירה של מכסים, בניה וכו'. 


לעיתים הקושי יתבטא גם בתפקודי היום יום, כגון לבוש, מקלחת, עצמאות בשירותים, נעילת נעליים וכו'. לעיתים סביבת האוכל (והילד עצמו) יכולה להיות מלוכלכת והוא יתקשה להשתמש בסכו"ם. 
מצבים אלו יכולים לנבוע משלל קשיים: מתח שרירים נמוך, קשיים בתכנון התנועה (היכולת לתכנן ולהוציא לפועל סדרת פעולות על הסביבה או על חפצים בסביבה שאינן בגדר הרגלים), קושי בביצוע פעולות ברצף או בתזמון המתאים, קושי בתאום בין שני צידי הגוף או בין העין והיד, קושי בסכמת הגוף ובאבחנה התחושתית ועוד. כמו כן מצבים כמו קשיי קשב או קשיים בתפיסה החזותית-מרחבית יכולים להשפיע על הקושי המוטורי שנצפה.

pexels-ivan-samkov-8504438.jpg

מוטוריקה, תכנון והתארגנות (תפקודי יום-יום) 

 

מה עושים?

פונים למרפאה בעיסוק לאבחון ולטיפול. הטיפול יכול לכלול גם תרגול בבית וגם הפניה לחוגים מתאימים במידת הצורך. 

 
  • האם שמתם לב לשינוי מתמשך במצב הרוח של ילדכם, או מצבי תסכול חוזרים ונשנים ?

  • האם שמתם לב  לביטויים התנהגותיים שלא אפיינו אותו בעבר או שהחמירו כגון: התפרצויות זעם, הסתגרות, שינויים בהרגלי האכילה, השינה, השליטה בצרכים ועוד ?

  • האם אתם חשים כי אתם מתקשים להבין את ילדכם או לייצר איתו תקשורת הדדית מספקת?

הצוהר שלנו כהורים למצב הרגשי של ילדנו, הוא ההתנהגות שלו. סביר להניח כי ילדים צעירים לא יבואו ויגידו לנו שהם במצוקה כלשהי, הם יתנהגו את זה. כל אחד לפי אופיו: יש שיסתגרו ויהיו מופנמים מהרגיל, יש שיפגינו התנהגויות שכבר לא אפיינו אותם, ואחרים יבכו יותר או יהיו עצבניים. לעיתים נצליח לברר ולהבין מה מקור המצוקה, ולעיתים המקור ימשיך להיות לא ברור. 
אם המצב נמשך תקופה ולא חלה הטבה למרות תשומת הלב, יש מקום לפנות לקבלת עזרה. 


לעיתים יהיה צורך באבחון, ובמקרים אחרים קודם יתחילו טיפול ואז יבחן הצורך באבחון. 
בגיל הגן העבודה הרגשית תכלול את ההורים בשני אופנים: או טיפול דיאדי, הכולל עבודה עם הילד וההורה בתוך החדר והדרכת הורים בפגישות נפרדות, או טיפול פרטני לילד והדרכת הורים.
באפיק ניתן לקבל מענה מפסיכולוגית קלינית, פסיכולוגית התפתחותית ועובדים סוציאליים קליניים. התאמת המענה למטפל המתאים תתבצע עפ"י גיל הילד, מוקד המצוקה ופניות המטפל.

מצב רגשי והתנהגות 

xavier-mouton-photographie-MRWHSKimBJk-unsplash.jpg