חוסר שטף התפתחותי הינה תופעה שכיחה המופיעה בקרב ילדים בעלי התפתחות שפה תקינה בין הגילאים שנתיים -ארבע. תקופה זאת מאופיינת בהתפתחות מהירה של השפה והדיבור, לצד התפתחות קוגניטיבית ורגשית משמעותית. לעיתים קיים פער בין מחשבותיו של הילד ורצונו לשוחח ולשתף לבין יכולותיו השפתיות. חוסר השטף בולט כאשר הילד מתרגש, עייף, נתקל במצבים או אנשים חדשים או כאשר מבקש להשתמש במילים חדשות או להפיק מסר מורכב.
אם תופעה זו נמשכת יותר משלושה חודשים, עם שכיחות גבוהה מאוד בדיבורו של הילד, וכאשר קיימות לחיצות, הארכות, תנועות לוואי בעת הדיבור, המנעות מדיבור, ומקשר עין בזמן חוסר השטף עולה חשד שמדובר בהופעת גמגום. במקרה זה כדאי להתייעץ עם קלינאית תקשורת.
כיצד להתנהג מול הילד בזמן חוסר השטף?
לתת דוגמה לילד על ידי דיבור רגוע בקצב איטי ושמירה על תורות בשיחה. יש להימנע מכניסה לדבריו. לשמור על קשר עין ולהימנע משיחה ממרחק.
לחכות בסבלנות עד שהילד משמיע את דבריו ולא לנסות להשלים אותו. גם אם השלמת דברי הילד באה מתוך כוונה לסייע לו היא יכולה לתסכל אותו.