לקות היגוי (Articulation disorder) היא קושי בהפקת צלילי הדיבור בשלב שבו היו צריכים להיות מופקים באופן תקין. לעיתים הלקות מתבטאת בביצוע לא אופייני של צלילים המפריע למובנות הדיבור. עיצורים מסוימים קלים יותר להפקה ולכן נרכשים באופן טיפוסי מוקדם יותר מעיצורים אחרים, כלומר לכל הגה גיל רכישה אופייני. פעמים רבות ילדים מפעילים תהליכי פישוט בזמן שהם הוגים עיצורים מורכבים יותר הקשים יותר לרכישה. תהליכי פישוט אלו מאפיינים תהליכי רכישה נורמטיביים בהתפתחות ההיגוי ונפוצים בין גילאי 1:6 - 4. תהליכי פישוט אלה מקלים את ההגייה, נעלמים בהדרגה ומוחלפים בבוא הזמן בהגייה תקינה של ההגאים.
דוגמאות נפוצות לתהליכים נורמטיביים אלו הם:
· השמטות של עיצור או הברה - ננה במקום בננה או כדו במקום כדור.
· צמצום צרור עיצורים – גידה במקום גלידה.
· הכפלה – ממה במקום אימא.
· הידמות- מדבח במקום מטבח, אופו במקום איפה.
· החלפת עיצור בעיצור- טבור במקום שבור, ביון במקום בלון, מסולס במקום משולש.
חשוב לזכור- מכיוון שלהגאים שונים מורכבות שונה וגיל רכישה שונה, שיבושים מסוימים יחשבו כנורמטיביים או כלקויים בגילאים שונים. לדוגמא שיבוש האותיות השורקות נחשב נורמטבי גם בגילאי הגן המאוחרים.
מתי כדאי לפנות לאבחון ולהתייעץ עם קלינאי תקשורת?
· כאשר מובנות הדיבור ירודה מאוד והילד אינו מובן ע"י הסובבים אותו.
· בכל מקרה בו ישנה התלבטות או חששות של ההורה לגבי נורמטיביות השיבושים ניתן לבוא להתייעץ לקבלת הכוונה, הדרכה ובמידת הצורך טיפול מתאים.
בכל מקרה של שיבושי היגוי כדאי לבצע בדיקת שמיעה טרם ההגעה לאבחון. קיים קשר הדוק בין שיבושי היגוי לבין הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, הנפוצים מאוד בגילאי הגן.