ה FLOOR TIME הוא ה"לב" הקליני של מודל ה-DIR.
מטרת הטיפול במודל ה-DIR הינה הקמת תשתית להתפתחות בריאה. פעוטות, ילדים ובני נוער המטופלים על-פי מודל ה-DIR, זוכים ללמוד ולחוות יכולות ואבני בניין התפתחותיות משמעותיות, שלא התבססו מסיבות שונות לאורך דרכם ההתפתחותית. איכויות כגון היכולת לווסת רמות של עוררות, היכולת להתייחס לאחרים בחום והנאה, היכולת לתקשר באופן משמעותי, מכוון והדדי, היכולת לחשוב באופן לוגי ויצירתי ועוד.
מודל ה-DIR שפיתחו ד"ר סטנלי גרינשפאן וד"ר סרינה ווידר מבוסס על רכיב הליבה שהוא ה- FLOOR TIME (FT). ה-FT הנו למעשה מפגש בין ילד למבוגר משמעותי. זהו מפגש טיפולי-משחקי, המתקיים במיקומים ובזמנים מגוונים ומותאמים אישית לילד ולמשפחה. כל מפגש שכזה מייצר את הקרקע ותומך בקיומו של תהליך התפתחותי, המאפשר תמיכה בהתפתחות הרגשית-חברתית-קוגניטיבית-תפקודית של הילד, תוך כדי שימת דגש על התאמה לפרופיל הרגשי תחושתי ותוך התכוונות לדרך של הדדיות והנאה משותפת.
ה- Floore Time הוא זמן של התחברות, כיבוד והתאמה אל הילד על מנת לסייע לו לעבד ולתקשר באמצעות ג'סטות, מילים ומשחק, את מה שמתרחש במוחו, בגופו ובנפשו. זהו זמן משחק. זמן בו מעודדים את היוזמות ואת ההתנהגות המטרתית של הילד, מעמיקים את המעורבות של הילד בתקשורת ובקשר, מאריכים את זמן התקשורת ההדדית (מעגלי התקשורת) , מעודדים פתרון בעיות ומשחק סימבולי ולמעשה – זמן בו עוזרים לילד לטפס בסולם ההתפתחותי-רגשי.
במפגש FLOOR TIME המבוגר מתבסס על רצון הילד, על הבחירות שלו וההעדפות שלו ברגע נתון. הבחירות של הילד מתפרשות כבעלות משמעות וכוונה וכל יוזמה/פעולה של הילד מקבלת משמעות ופרשנות תקשורתית. האפקט (הביטוי של התחושות והרגשות) הוא המנוע והמניע להמשך האינטראקציה ומה שחשוב זו הדרך ומעגלי התקשורת ולא התוצר.
ה FLOOR TIME הינו מפגש קצוב בזמן (בד"כ סשן של 20-40 דקות) ואמור להיות חלק מתוכנית הטיפול הכוללת של הילד לפי מודל ה-DIR.
אסטרטגיות טיפוליות בסיסיות ב - FLOOR TIME
הילד הוא המוביל. אנו מתחברים לתחומי העניין וליוזמות של הילד וכן לצרכים ה"לא מדוברים" שלו ומשם מפתחים חוויה של "יחד" ומשחק הדדי Follow the child’s lead
"מתח" את רצון הילד ע"י תגובות "לא מבינות" (play dumb).
הבדל את תגובותייך מתגובות הילד.
עזור לילד לעשות מה שהוא רוצה לעשות.
משוך את תשומת לב הילד באמצעות גרייה סנסורית וע"י פעולות של גירוי-תגובה.
תן לילד לפתור בעיה.
אל תיקח "לא" כדחייה.
עודד את הבחירות והחקירות של הילד.
תן להתנהגויות "ישנות" פרשנויות "חדשות".
אל תיסוג ואל תיבהל מהכעס של הילד.
כל תגובה של הילד היא בסיס לתגובה "נגדית" שלך (מעגלי תקשורת).
פתח את הדלת לעולם הסימבולי.
עבוד בו-זמנית על מספר שלבים בסולם ההתפתחותי-רגשי – בהתאם למקום בו הילד נמצא בכל רגע.
ליצור אווירת משחק
התאם את הסביבה ואת עוצמת ורמת ההתערבות המשחקית שלך לפרופיל האישי של הילד ולשלב ההתפתחותי-רגשי בו הוא נמצא.
צור בעיות לפתרון – כאלו הדורשות מספר רב של צעדים: חפצים אהובים בתוך קופסאות שיש לפתוח, להתיר, להזיז גומייה ועוד.
להרחיב את הטווח של החוויה האינטראקטיבית –הרחבת הטווח הרגשי. הרחבת טווח הרגשות העולים במשחק, קירבה ותלות, אסרטיביות, סקרנות, תוקפנות, גבולות, הנאה והתרגשות.